משפחה תופרת

האביב הגיע סוף סוף ואנחנו החלטנו להשלים את המקטעים שניתן לכנות “ליד הבית”. את המקטע הקודם סיימנו ליד מסילת ציון ומשם רצינו להמשיך וללכת, רחוק ככל שנוכל. השביל באזור הרי ירושלים נמשך כמה עשרות קילומטרים והיתרון הגדול הוא שניתן לעבור אותו עם גיחות קצרות, הישר מהבית, בלי הבלגן של נסיעה ארוכה ולינה בשטח.

התחלנו לפני שבועיים, בשבת אביבית וחייכנית. החלטנו שבא לנו לטייל יחד עם יעל ותכננו לעשות קטע אחד צנוע מאוד, של 5 קילומטרים, בדרך בורמה. קמנו מאוחר (כי בכל זאת, בסך הכל 5 קילומטרים). התארגנו בעצלתיים, יצאנו בהרכב מלא (כולל הכלבה), עצרנו באבו-גוש לקנות מצרכים לארוחת הבוקר והצהריים ונסענו להשאיר רכב אחד בנקודת הסיום ליד בית מאיר ורכב שני בנקודת ההתחלה ליד מסילת ציון. המסלול המתוכנן היה אמנם קצר, אבל רובו בעלייה. התחלנו ליד אנדרטת מח”ל ומשם התחלנו בעליה בקצב מתון. ליווינו את הדרך בהסברים על דרך בורמה והקרבות שהתחוללו באיזור, בנקודות התצפית השונות. בנוסף, ניצלנו את ההליכה כדי להסתכל על ההרים שסביב מבשרת מזווית קצת אחרת ולהתרשם מלמעלה מעבודות הסלילה של כביש מספר 1 בשער הגיא.

יעל לא ממש היתה במצברוח לטיול “קשה” כהגדרתה וקיטרה נמרצות. לבסוף היא עברה את כל המסלול כשהיא נותנת יד לאמא או אבא, אבל הלכה את הכל למרות הקושי. על אף הקושי של יעל, הטיול עבר מאוד בנעימים. הגענו לנקודת הסיום ליד בית מאיר והתיישבנו לארוחת צהריים נעימה תחת העצים. פליקס סיפר לנו קצת על המקטעים הבאים והראה לילדים את המסלול שעברנו על גבי המפה.

השעה היתה 15:00 והתחלנו לאסוף את כל הדברים כדי לחזור הביתה, כשראיתי על פניו של פליקס את המבט שאומר שיש לו איזה רעיון מטורף חדש. “את יודעת, עמית”, הוא אמר בשקט לבכורה שלנו, “אם נצא עכשיו לדרך יש סיכוי שנצליח להשלים את המקטע עד לסופו, עוד לפני החשיכה”. אם מישהו תהה האם הבת דומה לאבא, התשובה של עמית לא הותירה ספקות. תוך 10 דקות הם היו מאורגנים עם תיקים מרוקנים, שלוקרים מלאים במים ונחישות מחודשת. תמונה לפני היציאה לדרך ונפרדנו כך – פליקס, עמית וג’יני יוצאים בצעד מזורז לכיוון נחל כיסלון ואני עם נועם ויעל חוזרים הביתה.  מפעם לפעם פליקס פרסם בפייסבוק תמונה שלהם מהדרך (“במקום פירורי לחם”)  ובסביבות השעה 19:00 יצאתי לאסוף אותם מהכניסה לצובה, בסוף המסלול. לא אגיד שהם עשו את הבלתי יאמן, כי על השניים האלו אני אאמין כל דבר, אבל אין ספק שזה היה הישג מדהים.

מכיוון שלא הייתי שם, לא אוכל לספר לכם איך היה, תצטרכו כמוני לשמוע מה היה לפליקס לספר: “המסלול התחיל בירידה קשה, דרך יער מדהים, על צלע ההר שיורדת מבית מאיר לתוך נחל כיסלון. הלכנו בשביל צר מאוד שהיה מלא עצים שבורים, דבר שאילץ אותנו להתכופף מתחתם או לטפס עליהם. המשכנו בדרך עפר צמודה לנחל, עד עין ראפה, ומשם בעלייה תלולה לצובה. המרחק היה 15 קילומטרים כמעט, אותם עברנו ב-3 שעות, עם מספר הפסקות קצרצרות, בעיקר לצורך שירותים ונשנוש תמר או שניים. את מרבית המסלול עברנו במהירות של 5 קמ”ש ויותר, אבל הירידה של תחילת המסלול והעלייה בסופו היו איטיות ומפרכות. עמית היתה מדהימה! עמדה בקצב והיתה מלאת מוטיבציה. את העלייה לצובה התחלנו עם הדימדומים וכשהגענו לצובה כבר היה חשוך”.

שבועיים חלפו. באמצע היו בחירות שהבהירו לנו ששום דבר לא ישתנה פה בקרוב ולפיכך, המשכנו כמתוכנן. הפעם יצאנו בלי יעל, למסלול שהיה צפוי להיות לא קל בכלל. ירדנו בנחל צובה וטיפסנו אל חניון הר איתן ודרך מעיינות הסטף ירדנו לנחל שורק. לאחר הליכה קצרה בנחל שורק פנינו לכיוון עין חנדק ודרך ציר המעינות הגענו לפארק יד קנדי. משם ירידה במידרון מטורף לתוך נחל רפאים, בו עוברת מסילת הרכבת לתל-אביב. משם לנחל קובי ובעלייה נוספת עד עין קובי, בשביל סבוך, מאתגר ויפייפה.

במילים אחרות, עשינו את האמ-אמא של התפירה, על פני רוב קו פרשת המים של רכסי ההרים דרומית-מערבית לירושלים.

20 קילומטרים הלכנו, לא ברור מה היה יותר קשה – העליות או הירידות. אבל איזו דרך יפייפיה… הכל עדיין ירוק ופורח. מאוד נחמד לטייל במקומות שאני מכירה כל החיים שלי, אבל לשם שינוי לראות אותם בצורה קצת אחרת. והיו גם הפתעות! כשהגענו לעין חינדק מצאנו שהעמק מלא בגזעי עצים ענקיים שנפלו ומונחים לרוחב העמק. החבר’ה שלי מייד קפצו על ההזדמנות ופתחו את הסניף המקומי של קרקס מדראנו. (נכון שהם מדהימים?)

בהמשך בדרך המעיינות פגשנו המון משפחות מטיילות ואינספור קבוצות צופים. ג’יני זכתה שוב ושוב לקריאות “איזה חמודדדדד!” ואנחנו שוקלים להדפיס תמונה שלה עם המוטו הזה על החולצות הבאות שנדפיס. לבסוף הגענו לנקודת הסיום, 4 קילומטרים אחרי עין קובי בנקודת המפגש של השביל עם כביש 386, ליד נס הרים וחזרה הביתה.

10

מודעות פרסומת

תגובה אחת הוסף תגובה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s